Previous Entry Share Next Entry
Past and Present
Kira
winged_prince
 
פעם הרבה דברים היו אחרת.
ואני לא מדברת על פעם של לפני מאות שנים, או אפילו עשרות שנים. אני מדברת על "פעם" שכולנו זוכרים כי זה היה יחסית לא מזמן.
פעם, כשלמישהו היה יום הולדת היו קונים ברכות בחנות, או מכינים ברכה. היו כותבים מכתבים (ושולחים אותם כמה ימים לפני יום ההולדת ומקווים שהדואר לא יעשה בעיות..), פעם היו מרימים טלפון, סביר להניח שהיו מגיעים לבית שלך ולא לנייד.
אחר כך הברכות בעל פה הפכו לברכות בהודעת טקסט. הברכות הכתובות הקנויות הפכו לברכות וירטואליות ששולחים אחד לשני במייל. 

ואז גם לא היה צריך לזכור למי יש יום הולדת מתי, כל אתר חברתי ממוצע יזכיר לך שלזה ולזה יש יום הולדת וכל מה שאתה צריך זה לעשות קליק אחד ולשלוח ברכה שבלונית ללא כל השקעה מינימלית מאחוריה. אפילו לא השקעה כספית, אפילו לא ה שלושים אגורות שעולה שליחת ההודעה.

ככל שהשנים עוברות ככה יש לי פחות דברים לשמור. אחרי הכל, כל התכתובות על ה"קיר" שלי בפייסבוק יעלמו עוד כמה שבועות ויפנו את מקומם לדברים חדשים ואפילו אני כבר לא אזכור שהיה לי יום הולדת. 
 

למה זה חייב להיות ככה? אני לא נגד קדמה טכנולוגית. אבל אני נגד זה שזה מוציא את העוקץ מהדברים הקטנים שעושים לך את היום כמו להחזיק ביד משהו שהוכן למענך ולא לראות שורות חסרות תכלית על מסך המחשב. 
 
 

 

?

Log in